מולדת – אגדת דריזט 1 – האגדה מתחילה

מה הופך סדרה לקאלט? מדוע יש ספרים, סדרות טלוויזיה וסרטים, שמיד לאחר שקראנו אותם אנחנו מבינים שעברנו חוויה יוצאת דופן? מדוע עשרים שנה לאחר שחלק מאתנו קראו את הספרים, אנחנו עדיין נזכרים בערגה באותם הספרים? אין תשובה חד משמעית לכך, אבל אין ספק שאגדת דריזט מהממלכות הנשכחות היא אחת מהסדרות האלו. כמו כן, זאת סדרת הספרים מתוך עולם הממלכות הנשכחות הנמכרת ביותר, שהרבה מספריה הגיעו לרשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס. הישג לא מבוטל כלל וכלל. אז מה הופך אותה למה שהיא? בעיקר, דמות אחת ויחידה, דריזט דו'אורדן.

דריזט דו'אורדן נולד ביום גורלי בחיי משפחתו. ביום הזה, משפחתו האצילה, הממוקמת במקום העשירי בעיר התת-קרקעית מנזובראנזן, מחליטה לתקוף את בית דה ויר, הבית הרביעי בחשיבותו. במנזובראנזן, האלפים האפלים שמתגוררים בו סוגדים למלכת האופל העכבישה, ובהתאם למספר רגליה, רק לשמונת הבתים הגבוהים יש מקום במועצה השולטת של העיר, ובית דו'אורדן רוצה להגיע למקום גבוה, בראשות אם הבית מאליס הנוראה והאיומה. מלחמות בין הבתים הן מותרות, רק חשוב מאוד לא להשאיר שריד מהבית המובס. כדי להבטיח את הצלחת התקיפה, אם הבית מאליס מחליטה להקריב את הילד שהיא ילדה זה עתה למלכת העכבישים, אבל בעקבות מותו של אחד מבניה האחרים, חייו של התינוק ניצלים ברגע האחרון. התינוק הזה הוא דריזט דו'אורדן.

דריזט חי את חייו כבן אצולה של האלפים האפלים ומגלה כישרון באומנות הסייף ונשלח ללמוד באקדמיית הלוחמים של מנזובראנזן. הוא גם מקבל הדרכה מאביו, אדון הנשקים של בית דו'אורדן, זאקנפיין, האלף האפל היחיד ששומר על מוסר וכבוד בעולם נוראי זה. הוא מנסה ללמד את בנו לא רק לדעת כיצד להילחם ולהפוך לאחד הלוחמים הטובים ביותר, אלא גם להבין כי הוא נמצא למעשה בעולם חסר צדק שמשועבד לאלה אפלה. דריזט מצטיין בלימודיו ומצטרף לחוליות פשיטה אל העולם שלמעלה וגם מתיידד עם פנתרה (כן, זוהי פנתרה ולא פנתר) קסומה המתגשמת מתוך פסלון וחיה ברוב הזמן המישור האסטרלי. במהלך פשיטותיו, הוא מבין את דבריו של זאקנפיין ומבין כיצד האלפים האפלים מתנהגים ברשעות. האם דריזט יהיה מסוגל לחיות במנזובראנזן ולנווט את חייו בתוך סבך הקורים של התככים הנוראים של מלכת העכבישים?

זה הספר הראשון בסדרת "האלף האפל", שבאופן כרונולוגי יצא לאחר סדרת בקעת רוח-כפור, שגם אליה אגיע מאוחר יותר, ולמעשה נחשב לפריקוול, אבל ראשון מבחינה כרונולוגית. דריזט התחיל את חייו כדמות שולית. כמה שולית? הוא אפילו לא היה בטיוטה הראשונה של הספרים. כשהסופר בוב סלבטורה קיבל את החוזה לכתוב את הספר שלו בעולם הממלכות הנשכחות, הוא קיבל את הספר של מונשיי ואז הוא התחיל לכתוב עליו, כי הוא חשב שמונשיי הם כל הממלכות. מעבר לכך, הוא בחר בדארית', אחת מדמויות המשנה שמופיעה בספר, כדמות בספר שלו. מרי קירצ'וף, מנהלת הספרות באותם הימים, שכבר הזכרתי אותה פה מספר פעמים, עמדה להיכנס לפגישה על הספרים בדיוק כשהיא ראתה את זה. היא התקשרה בדחיפות לבוב ואמרה לו שהוא עשה טעות גדולה ואי אפשר להכניס את דארית' ואת מונשיי לספרים. הוא העביר מיידית את העלילה לצפון המרוחק, כי שם אף אחד לא כתב ספרים עתידיים. "ומה בנוגע לדארית'?" שאלה קירצ'וף. "מי יחליף אותו?" בלי להסס שנייה, בוב אומר לה, "המלווה שלו הוא דריזט דו'אורדן מבית נא'אשזבראנון, הבית העשירי של מנזובראנזן". ובאותה שנייה, נולדה הדמות שאולי מזוהה יותר מכל (חוץ מאלמינסטר, כמובן) עם הממלכות הנשכחות.

במהלך כתיבת הספרים, התברר כי דריזט הוא הכוכב האמיתי והדמות המעניינת יותר מבין כולן ולכן הוא זכה לסדרה כזאת משלו. הספר "מולדת" הוא ספר ייחודי בעולם של הממלכות הנשכחות, בכך שהוא מספר סיפור על עולם לא מוכר, זר לחלוטין מכל שאנחנו מכירים ומציג עולם יפהפה ומחריד כאחד, מציג דמויות מרושעות שעדיין כיף לאהוב ואת הגיבור המיוסר והפנתרה שעומדת לצדו. מדהים יותר מזה, הוא שהספר עומד במבחן הזמן ומשמש דלת כניסה מפוארת ומרווחת לעולם הממלכות הנשכחות, בכך שלא מציג כמעט סממנים של העולם.

אני מעניק לספר הזה את הציון 9 מתוך 10 בסולם צפריר. זהו ספר נהדר, ואין כמעט שבוע ספר שאני לא ממליץ למבקרים בדוכן פשוט לקנות אותו, כי הוא פשוט ספר טוב. אני עדיין זוכר את הפעם הראשונה שקראתי אותו, זמן לא רב אחרי שיצא, ואי אפשר לתאר את ה"בום" שהוא נותן בקריאה ראשונית, שגורמת לך לרצות לקרוא את כל השאר. קוריוז קטן, בכיתה י"ב, המורה שלי לאנגלית, דיוויד בראון, שאל אותי למה אני קורא את כל השטויות האלו, אז אמרתי לו שאלו דווקא ספרים טובים. הוא נתן לי אתגר ואמר לי לתת לו את הספר שאני חושב שהוא יאהב. נתתי לו את "מולדת". הוא התקשר יומיים לאחר מכן וביקש את שני הספרים האחרים. דיוויד היה מורה מגניב שנסע על הארלי דיווידסון ולא יכולתי להגיד לו לא. הוא הגיע במיוחד אליי הביתה ולקח את הספרים. הוא מעולם לא החזיר לי אותם. אז, דיוויד, אם אתה קורא את זה, הכול נסלח, ואני מקווה שנהנית מהספרים, אבל אפילו אם אדם שממש לא סבל פנטזיה התלהב מהם, אני מאמין שכל אחד יכול.

4 Comments

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s