עדכון המסע – 25/08/19 – השלב הראשון הסתיים!

זהו זה! השלב הראשון הסתיים ואפשר רגע לשבת ולנוח. המסע התחיל לפני קרוב לשנה. בערך בסביבות אוגוסט-ספטמבר, כאשר סיימתי לכתוב את הסמינריון שלי בעולם רומח הדרקון ונכנסתי שוב לתוך הספרים ולתוך הדמויות, הרגשתי את הגעגוע הזה מתחיל לבעבע, את הרצון לבקר שוב בעולם שהשארתי מאחור. ואותו חלום ישן, חלום שבו אני מסיים את כל הספרים בסדרה, הופיע. אמרתי לעצמי, שאם זה משבר גיל 40, אז עדיף את זה מאשר משהו אחר.

כדי שאוכל לעמוד במסע המטורף שכולל 145 ספרים (כן, ברשימה הכרונולוגית חסר ספר שהוספתי אותו), ידעתי שאין סיכוי שאוכל לקרוא את הכול שוב מההתחלה. ולכן הייתי חייב לפצל את המסע הזה לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא ספרי העבר, שיתמקד החל מהספר שהכי רחוק כרונולוגית עד לחורבן הגדול. החלק השני נקרא העידן הקלאסי, שזה העידן של הגיבורים המוכרים, מלחמת הרומח והוא נמשך עד לספר דרקונים של להבת קיץ, שבו מתרחש החורבן השני. החלק השלישי הוא העידן החמישי, שהוא החלק, שעבורי, הוא הגדול מכולם, מכיוון שבתקופה הזאת כמעט ולא קראתי את רומח הדרקון, והוא מכיל את כל הספרים מטרילוגיית דרקוני העידן החדש של ג'יין רייב והוא מסתיים בטרילוגיית בית הגמדים של דאגלס נילס. כמו כן, אני לא אקרא שוב ספרים שאני זוכר אותם ממש טוב, או קראתי אותם לאחרונה.

ועכשיו, כפי שכתוב בכותרת, סיימתי את השלב הראשון. אז כמה סטטיסטיקות מעניינות לגבי השלב הראשון של המסע: 

בחלק הראשון היו 28 ספרים. הספר הראשון הוא הדרקונים, שמתרחש כ-8,000 שנה לפני החורבן והספר האחרון בחלק הזה הוא הנגיד סות', שמתרחש שנה לפני החורבן הגדול.

בתקופה הזאת, ביקרתי בלידת הדרקונים וחזיתי בהקמת שש מהממלכות הגדולות ביותר שאי פעם נחזו בקרין: סילבנסטי, תורבארדין, ארגות', קואלינסטי, סולאמניה ואיסטר. בעידן הקלאסי, לאחר החורבן, לא נותר זכר לאימפריות איסטר וארגות'. ממלכות האלפים והגמדים סגרו את השערים שלהן ואילו סולאמניה ירדה מגדולתה. עד מלחמת הרומח, לא תקום עוד אימפריה גדולה כמו הממלכות הללו.

לאחר חישוב כל הציונים שהענקתי לספרים שבשלב הזה, מתקבל ממוצע של 7.03. זה ממוצע בינוני פלוס ולא יותר מזה. וזאת גם ההרגשה שלי לאחר קריאת הספרים. היו באמת כמה ספרים יוצאי דופן והיו ספרים ממש ממש גרועים. 

שלושת הספרים הכי טובים שקראתי בשלב הזה היו: וינאס סולאמנוס, הנגיד סות' והקואלינסטי. עובדה מעניינת, שני הספרים יצאו בהפרש של חודשיים זה מזה (נובמבר 1997 לוינאס סולאמנוס וינואר 1998 לנגיד סות'). כמו כן, הסדרה הטובה ביותר לפי דעתי היא ממלכות האלפים. זה בוודאי לא מפתיע, במיוחד שאחד הספרים נמצא גם בשלישיית הגמר. 

הסופר או הסופרת האהובים עליי ביותר במהלך הקריאה היו פול ב. תומפסון וטוניה קרטר (קוק). ההמשכיות שלהם לגבי עולמות הברברים והאלפים היו באמת הטובים מאוד, החל מילדי המישורים וכלה בדארגונסטי, יש קרוב ל-3,000 שנות היסטוריה על שני הגזעים הללו.  

בנוגע להפתעה הגדולה ביותר, מדובר בספר האירדה, שחשבתי שיהיה שעמום מוחץ, אבל היה ספר טוב מאוד ונחמד היה לקרוא אותו בהתחלה, כך שהוא עודד אותי לגבי שאר הספרים שלא הייתי בטוח לגביהם. גם שמחתי לקרוא את מלכת האופל ולראות שהוא לא היה נורא כפי שחששתי ואפילו נהנתי ממנו מאוד. בכלל טרי ויליאמס הופך להיות ההפתעה הגדולה ביותר בקריאה המחודשת הזאת.

ועכשיו לדברים הפחות טובים. הספרים הפחות טובים, או כפי שאני קורא להם, בזבוז הזמן המשווע ביותר שאני עברתי כדי שאתם לא תצטרכו לעבור. במקום הראשון, נכנס לא ספר אחד, אלא סדרה שלמה, כי אחרת היא הייתה תופסת את כל המקומות. הסדרה היא כמובן האבירים הלוחמים של רולנד גרין ומי שקרא את הבלוג לאחרונה יודע כמה אני שונא את הסדרה הזאת. הספר הראשון שלה, אבירי הכתר, שלא עסק לא באבירים ולא בחרבות, קיבל אצלי את הציון 3, וגם אז הרגשתי נדיב, כי הצלחתי לסיים אותו. מזכיר את אד גרינווד ברגעים הרעים מאוד שלו, ספר חסר מאמץ וחסר כל אופי. בקיצור, מי שחושב לקרוא אותה, מוזמן לקרוא את הביקורת ולהודות לי לאחר מכן. שני ספרים נוספים שנכנסו לקטגוריה הזאת היא פיסטדנטילוס שנולד מחדש וקאז המינוטאור. בעוד שהספר על פיסטי היה מטומטם ופשוט לא נראה שמישהו היה סגור מה בדיוק קורה שם, קאז המינוטאור היה אכזבה קשה, במיוחד שמדובר בריצ'ארד נאק ובספר שחיכיתי לקרוא אותו הרבה זמן. לרוע המזל, מי שרוצה לקרוא את ארץ המינוטאורים המשובח, צריך לעבור אותו, וזה עוד דבר שמרגיז אותי. 

הסופרים הכי פחות אהובים עליי היו כמובן רולנד גרין, שלשמחתי הרבה לא כתב יותר ספרים ברומח הדרקון וברוך שפטרנו. עוד אחד מהסופרים הוא דאגלס נילס שגרף ציוניים בינוניים מינוס על מרבית מספריו. וזה מוזר מאוד, דאגלס הוא אחד מצוות הפיתוח המקורי של רומח הדרקון, והוא מציג המון ידע על העולם בספרים שלו, אבל נראה שהוא חלש מאוד בעלילה ולכן הספרים שלו נופלים שוב ושוב. הוא כתב שבעה ספרים, שזה רבע מהספרים בשלב הזה, והטוב ביותר מביניהם היה השליח, שהיה התחלה טובה לטרילוגיית חומת הקרח, שלאחר מכן התרסקה בקול ענות חלושה.

כמה פרטים על הסדרות שלא כתבתי עליהן ביקורת, כי קראתי אותן בעבר ועדיין אני זוכר אותן טוב. הטרילוגייה הראשונה היא טרילוגיית ארגות' של פול ב. תומפסון וטוניה קרטר. הטרילוגייה מתרחשת בתקופה בין מלך היער לבין הבכור והיא מראה את התעצמות האימפריה האנושית. הסדרה טובה מאוד ומתארת את סיפורו של טל, לוחם שמגיע מכפר מבודד באימפריה עד לראשי האימפריה עצמה. אפשר לראות שם מאורעות כמו הקמת צריח הכישוף הנעלה הראשון בדלתיגות' וגם המלחמה הקשה כנגד גזע הבאקאלי. סדרה נוספת שדילגתי עליה היא המלך הכוהן של כריס פירסון, שתרגמתי בעצמי, ולכן הרגשתי מספיק נוח שאני זוכר אותה היטב. הסדרה מתרחשת בשנים האחרונות של עידן העזוז ובו מופיע האח בלדין, שיהפוך לבלדינס, המלך הכוהן שישמיד את העולם כולו. סדרה מעולה ומשובחת, שגם ניתן לקרוא בעברית. 

ולסיום כמה מילים אישיות על המסע הזה. אני רוצה להודות לכל האנשים הנפלאים שכותבים לי בפייסבוק או בהודעות אישיות כאן באתר ומודים לי על הביקורות והולכים אתי במסע הזה. זה מסע לא קצר, ואני עושה כמה שניתן כדי להתמיד בו ויש עוד הרבה ספרים, אבל אני נחוש לסיים אותו. אני מקבל הרבה כוח מהמילים הנהדרות שלכם, מהעידוד שלכם ומההליכה קדימה. 

אני יוצא לחופש קצר כדי לאגור כוחות ולקרוא גם דברים שלא קשורים רק לרומח הדרקון. אחזור אחרי החגים ואייקון הבא עלינו לטובה עם כוחות מחודשים, ביקורות חדשות ובתקווה עוד הרבה ספרים טובים. אז למי שעדיין רוצה ביקורות טובות, יכול להמשיך ולקרוא גם על עולמות אחרים, כמו אברון, הממלכות הנשכחות ורייבנלופט. 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s