שערי הלילה – האפלה החולמת 3

בשעה טובה ומוצלחת, הגענו אל סוף הסדרה הראשונה של אברון. הביקורת הפעם מדברת גם על הספר השלישי, אבל כמו תמיד, גם על הסדרה בכללותה. אז כדי להזכיר, הסדרה מספרת על חבורתו של דיין, קצין מממלכת סייר, אשר ממלכתו הושמדה לחלוטין והפכה לארץ האבל. דיין יוצא מסייר יחד עם חבריו, ג'וד בן המחצית, שנושא את חותם בית הריפוי ופירס, מחושל ששירת תחת דיין בקרבות המלחמה האחרונה. יחד אתם מצטרפת ליי, בת לבית קאנית', ובעלת חותם דרקון משל עצמה, שיוצאת להינשא בעיר שארן, הידועה בשם עיר המגדלים. ליי מגיעה לשם ומגיעה שהארוס שלה נרצח וכי היא עצמה מגורשת מבית האצולה שלה, זאת ועוד, נראה שמישהו מנסה להרוג את החבורה. לאחר שהם חושפים את תעלומת הרצח, דיין מגלה כי קבוצה זדונית בשם "בעלי ההשראה" השתלטו על חלומותיו וכי הם עובדים בשירות האפלה החולמת, יישות נוראית בתוך ממד הסיוטים שנקרא דאל קואור, וכדי להינצל, החבורה חוצה את הים אל יבשת זנ'דריק כדי למצוא לו מרפא. במהלך המסע, הם נתקלים בשבטי אלפים אפלים שמנסים להרוג אותם והקאלאשטאר, האויבים של בעלי ההשראה, שמנסים לעזור לו לשמור על שפיותו עד שתימצא לו תרופה.

וכאן אנחנו מגיעים אל החלק השלישי, שמסתיים רגע לאחר שמסתיים השני ובו דיין וחבורתו נאלצים להבין שהם נפלו קורבן לתרמית ארוכה וזדונית של האפלה החולמת ובמקום להציל את העולם, יש סיכוי שהם החריבו אותו וגרמו לכך שדאל קואור, ממד הסיוט שנותק מאברון על-ידי הענקים של ימי קדם, מתקרב חזרה אל אברון וצבא פלישה אדיר עומד לחדור אל אברון. בנוסף לכל הצרות, הדרך היחידה להימלט מזנ'דריק היא רק דרך דלת ממדים, אשר משליכה את דיין וחבורתו לממד תלאניס, שהוא חצר הפיות של אברון ולכן לא רק שהם צריכים למצוא דרך להימלט מאותו ממד שבו שולטים יצורים בעלי עוצמה אלא גם לחזור אל אברון ולחסל את האיום של דאל קואור.

הספר עצמו מציג הרפתקה זורמת, שכל חבורה הייתה שמחה לשחק, אבל לא בטוח שכל אחד היה שמח לקרוא. בעוד שההתחלה של הספר והסוף שלו מצוינים, החלקים שמתרחשים בממד תלאניס חלשים יחסית, ומדובר על שני שליש ספר, שבמקום להתמודד עם האיום הרציני והגדול, צריך לעבור מספר בוסים, לעבור ממלכות שונות של תלאניס ובעוד שהקצב זורם, העלילה סוטה יותר מדי לטעמי. כמו כן, חלק מהפתרונות של הספר בעייתיים (אין מה לעשות, אני אוהב שהכול נסגר בצורה הרמטית, טובה והגיונית), ולכן מדובר בחלק הכי פחות טוב בטרילוגייה.

למרות זאת, הטרילוגיה ככולה מומלצת כספרי פתיחה לעולם אברון. בטרילוגיה אחת קופצים בין מקומות חשובים מאוד של העולם כמו שארן, זנ'דריק והמישורים החיצוניים, והוא נותן המון רמיזות לשאר פרטים שככל הנראה ידונו בספרים הבאים ובעולם המשחק, וגורמים לרצות ולקרוא יותר על העולם. הספר עצמו אמנם מקבל 6.5 בסולם צפריר, אבל הטרילוגיה מאוד מומלצת למי שרוצה להכיר את העולם של אברון, ולהבין שמדובר בסדרת הכרות לעולם ומשם אפשר להמשיך להיכן שרוצים. הספרים של Phase I של אברון נועדו להכיר לאנשים נקודות שונות בעולם ולא לפתח את העולם עצמו או את העלילות. ולכן הוא עושה עבודה. זהו להפעם, ונתראה בסדרה הבאה, שנקראת "החותם האבוד".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s